עדשה פאקית (ICL) — הסרת משקפיים בלי לגעת בקרנית

רוב מי שרוצה להיפטר מהמשקפיים חושב על לייזר — לאסיק, פי.אר.קיי או סמייל. אבל לא כולם מתאימים ללייזר: מספר גבוה מדי, קרנית דקה מדי, או צורת קרנית גבולית מוציאים חלק מהמטופלים מהמשחק. עבורם קיימת דרך אחרת לגמרי — עדשה פאקית (ICL), עדשה שמושתלת בתוך העין ומתקנת את הראייה בלי לגעת בקרנית. העמוד הזה מסביר מהי, למי היא מתאימה, ומה יתרונותיה וסיכוניה. לתמונה של שיטות הלייזר — בהסרת משקפיים בלייזר.

מה זו עדשה פאקית

עדשה פאקית היא עדשה רכה ודקה, עשויה מחומר תואם-רקמה (קולמר), שמושתלת בתוך העין דרך חתך זעיר. היא מונחת לפני העדשה הטבעית ומאחורי הקשתית, ומתקנת את המספר בדיוק כמו משקפיים או עדשת מגע — אלא שהיא בתוך העין. המילה “פאקית” פירושה שהעדשה הטבעית של העין נשארת במקומה: העדשה המושתלת מתווספת אליה, לא מחליפה אותה. לכן הפעולה גם הפיכה — ניתן להוציא את העדשה בעתיד אם צריך.

שלוש דרכים, שלוש רמות

כדי למקם את ה-ICL נכון, כדאי להשוות אותה לשתי הדרכים האחרות:

• לייזר (לאסיק, פי.אר.קיי, סמייל) מעצב מחדש את הקרנית ומסיר ממנה רקמה. מוגבל בעובי הקרנית ובגודל המספר.
• עדשה פאקית (ICL) אינה נוגעת בקרנית כלל — היא מוסיפה עדשה בתוך העין. מטפלת במספרים גבוהים ובקרניות דקות שהלייזר אינו יכול.
• החלפת עדשה (כמו בניתוח קטרקט) מוציאה את העדשה הטבעית ומחליפה אותה. שמורה לרוב לגיל מבוגר יותר או כשהעדשה הטבעית כבר אינה צלולה.

ICL היא אם כן האפשרות שמרחיבה את ניתוח המספר אל מי שהקרנית מוציאה אותו מכלל לייזר — בלי להגיע עד כדי החלפת העדשה הטבעית.

הדור החדש: פתח מרכזי זעיר

בדורות המוקדמים של העדשה הפאקית נדרש ליצור פתח קטן בקשתית (אירידוטומי) כדי לאפשר לנוזל העין לזרום. הדור הנוכחי של ה-ICL כולל פתח מרכזי זעיר בעדשה עצמה, שדרכו הנוזל זורם באופן טבעי — כך שאין צורך באירידוטומי נפרד, והסיכון להתפתחות קטרקט או לעלייה בלחץ התוך-עיני נמוך יותר מבעבר. זו התקדמות משמעותית שהפכה את הפעולה לבטוחה יותר.

היתרונות

• הקרנית נשמרת במלואה. לא מסירים רקמה, ולכן אין החלשה של הקרנית — יתרון במיוחד בקוצר ראייה גבוה או בקרנית גבולית.
• טווח טיפול רחב. ICL מתקנת מספרים גבוהים, מעבר לגבול שבו הלייזר מפסיק להתאים.
• איכות ראייה גבוהה. בקוצר ראייה גבוה, ICL נוטה לתת פחות עיוותים אופטיים וניגודיות טובה יותר בהשוואה ללייזר, כולל בראייה בלילה.
• פחות יובש. בשונה מהלייזר, אין חיתוך של עצבי הקרנית, ולכן היובש שאחרי הפעולה נדיר יותר.
• הפיכה. אם המצב משתנה — למשל התפתחות קטרקט עם הגיל — ניתן להוציא את העדשה.

הסיכונים והשיקולים

ICL היא ניתוח תוך-עיני, ולכן נושאת סיכונים שאינם קיימים בלייזר: התפתחות קטרקט (נדירה יותר בדור החדש), עלייה בלחץ התוך-עיני, ואובדן הדרגתי של תאי האנדותל — השכבה הפנימית שמשמרת את שקיפות הקרנית. גודל העדשה (ה”וולט” — המרווח מהעדשה הטבעית) חייב להיות מדויק. לכן ההתאמה תלויה במדידות: עומק לשכה קדמית מספק וכמות תקינה של תאי אנדותל הם תנאי סף.

מי מתאים

כמו בכל ניתוח מספר, ההחלטה מבוססת על מדידות, לא על העדפה: גודל המספר, עובי וצורת הקרנית, עומק הלשכה הקדמית וספירת תאי האנדותל. ICL בולטת כאפשרות כשהלייזר אינו מתאים — קוצר ראייה גבוה, קרנית דקה, או צורה לא סדירה. הבחירה הסופית בין לייזר, סמייל ועדשה פאקית נעשית אחרי בדיקה מקדימה מלאה, שכוללת מיפוי קרנית ומדידות של החלק הקדמי של העין.

שורה תחתונה

עדשה פאקית (ICL) היא האפשרות הלנס-בסיסית להסרת משקפיים — עדשה שמתווספת בתוך העין בלי לגעת בקרנית ובלי להסיר את העדשה הטבעית. היא פותרת בדיוק את המקרים שבהם הלייזר נעצר: מספר גבוה מדי או קרנית דקה מדי. אין “שיטה הכי טובה” באופן גורף — יש התאמה נכונה לכל עין, וה-ICL היא הכלי שמרחיב את האפשרות למי שהקרנית שלו סוגרת את דלת הלייזר. הדרך לדעת אם היא מתאימה היא בדיקה מקדימה, לא כלל אצבע.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. ההתאמה לעדשה פאקית ובחירת שיטת התיקון נקבעות בבדיקה מקדימה אצל רופא עיניים.