קטרקט ואחוזי נכות

קטרקט הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לירידה בראייה — ואחת השאלות השכיחות ביותר בוועדות רפואיות. והתשובה לשאלה “כמה אחוזי נכות מקבלים על קטרקט?” מפתיעה את רוב המטופלים: בביטוח הלאומי, על הקטרקט עצמו — אפס. לא בגלל קמצנות של הוועדה, אלא בגלל האופן שבו ספר הליקויים בנוי. זה מה שאסביר כאן.

הנתונים בעמוד זה לקוחים מספרי הליקויים שעליהם בנוי גם מחשבון אחוזי הנכות לעיניים — אותם סעיפים, אותם מספרים.

מה קובע הספר: פרט 62(ה)

ספר הליקויים של הביטוח הלאומי מקדיש לעדשת העין את פרט 62, ותת-הסעיף (ה) שלו קובע במילים מפורשות: “ירוד (קטרקט) — דרגת הנכות תיקבע לפי הליקוי בכושר הראייה”.

כלומר, הקטרקט אינו “שווה” אחוזים בזכות קיומו. השאלה היחידה שהספר שואל היא מה הקטרקט עשה לראייה: חדות הראייה המיטבית המתוקנת של כל עין מוצבת בלוח חדות הראייה, וההצלבה בין שתי העיניים קובעת את האחוז. קטרקט מתקדם שהוריד עין ל-6/60 כשהשנייה תקינה — 20%. ירידה לרמת 3/60 — 25%. עיוורון מעשי בעין אחת — 30%. ואילו קטרקט מוקדם שכמעט אינו פוגע בחדות — 0%, גם אם הוא מטריד בסנוור או בראיית לילה.

מלכודת 2012: עדשה מלאכותית כבר אינה מזכה באחוזים

כאן נמצאת הטעות הנפוצה ביותר בתחום. עד תיקון 2012, הנוסח הישן של פרט 62 העניק אחוזים על עצם מצב העין אחרי ניתוח: 5% לעין אחת ו-10% לשתיים על פסאודופקיה (עדשה מלאכותית), ו-10%/15% על אפאקיה. מדריכים ישנים, פוסטים בפורומים וגם חלק מסיכומי הפסיקה עדיין מצטטים את המספרים האלה.

אבל תיקון התשע”ב (ק”ת 7057), שנכנס לתוקף ב-1.1.2012, החליף את הפרט כולו, והוא חל על כל מי שעניינו נדון בוועדה מיום התחילה ואילך. הנוסח הנוכחי קובע:

• מצב לאחר השתלת עדשה תוך-עינית (פסאודופקיה) — 0% בעין אחת, 0% בשתיים.
• תת-נקע (סוב-לוקסציה) של העדשה — 5% בעין אחת, 10% בשתיים.
• חוסר עדשה או נקע (דיסלוקציה) — 10% בעין אחת, 15% בשתיים.
• אבדן אקומודציה (למעט פרסביופיה) — 5%, ובלבד שהפגם לא נוצר לאחר גיל 45.

ההיגיון של המחוקק ברור: ניתוח קטרקט מודרני עם עדשה מלאכותית משקם את הראייה, ולכן עצם קיומה של עדשה מושתלת אינו נחשב עוד ליקוי. מי שמגיע לוועדה בציפייה ל”אחוזים על הניתוח” — נשען על דין שהוחלף לפני יותר מעשור.

קטרקט משני — אותו עיקרון

חודשים עד שנים אחרי ניתוח מוצלח עלולה הקפסולה האחורית להתעכר — קטרקט משני. גם לו אין פרט משלו: הוא מדורג לפי הפגיעה בכושר הראייה בפועל. ומכיוון שטיפול לייזר יאג קצר מסיר את העכירות ומחזיר את הראייה ברוב המקרים, מדובר לרוב בליקוי הפיך — והדירוג משקף את המצב היציב שאחרי הטיפול, לא את הרגע הגרוע ביותר.

שקלול עם ליקויים נוספים

כשלצד הקטרקט קיימים ליקויים נוספים — הגבלת שדה ראייה, מחלת רשתית, ליקוי בעין השנייה — האחוזים משוקללים ואינם מתחברים חיבור פשוט: כל ליקוי נוסף נלקח מתוך היתרה, כך ש-10% ועוד 10% הם 19% ולא 20%. בנכות כללית חשוב להכיר גם את כלל הניפוי: ליקויי חדות ושדה ראייה שצירופם אינו עולה על 25% אינם נספרים לצורך הזכאות לקצבה, אלא אם חדות הראייה באחת העיניים היא 3/60 ומטה.

משרד הביטחון: שוב ספר אחר

כמו שראינו ביובש בעיניים, גם כאן שני הספרים נפרדים. בתקנות הנכים של משרד הביטחון ירוד דווקא כן מקנה אחוזים עצמאיים — 5% בעין אחת ו-10% בשתי העיניים, בנוסף לליקוי בראייה. נכה צה”ל עם קטרקט מקבל אפוא את סעיף הירוד וגם את ליקוי הראייה, בשקלול — בעוד שבביטוח הלאומי אותו מצב בדיוק מדורג לפי הראייה בלבד.

מה חשוב שיהיה מתועד

מכיוון שהכול נגזר מכושר הראייה, התיעוד שקובע הוא פשוט וממוקד:

• חדות ראייה מיטבית מתוקנת, נמדדת עם תיקון אופטי מלא, ביותר ממועד אחד — להראות מצב יציב
• כשקיים סנוור משמעותי — תיעוד הבדיקות הרלוונטיות, בידיעה שהלוח עצמו מדרג חדות ולא סנוור
• אחרי ניתוח — התיעוד של חדות הראייה הסופית והיציבה, שהיא הקובעת
• כשיש ליקויים נוספים — תיעוד מסודר של כל אחד מהם בנפרד, לצורך השקלול

מי שנערך לוועדה מורכבת יותר, או שוקל ערר, ימצא בעמוד חוות דעת רפואית בתחום העיניים הסבר על תפקידה של חוות דעת מומחה בתהליך.

שורה תחתונה

לקטרקט אין מחיר קבוע בספר הליקויים — יש לו מראה: לוח חדות הראייה. בביטוח הלאומי הכול נגזר ממה שהקטרקט עשה לראייה בפועל, עדשה מלאכותית כבר אינה מזכה באחוזים מאז 2012, ובמשרד הביטחון הכללים אחרים ונדיבים יותר. מי שמבין את זה מגיע לוועדה עם הבדיקה הנכונה ביד — מדידה עדכנית ויציבה של חדות הראייה — במקום עם ציפיות שנשענות על דין ישן.

לבירור המצב הרפואי עצמו — אבחון קטרקט, עיתוי הניתוח ובחירת העדשה — ראו את עמוד ניתוח קטרקט. ההערכה בעמוד זה כללית בלבד ואינה מהווה חוות דעת רפואית או ייעוץ משפטי.