בלפריטיס – דלקת עפעפיים כרונית ואיך שולטים בה

בלפריטיס היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לעיניים אדומות, מגרדות ושורפות – ואחת המאובחנות בחסר. מדובר בדלקת כרונית של שולי העפעפיים, במקום שבו צומחים הריסים ונפתחות בלוטות השומן של העין. היא אינה מסוכנת לראייה ברוב המקרים, אבל היא מתישה, חוזרת, ולעיתים קרובות עומדת מאחורי יובש בעיניים, שעורות חוזרות ואי-נוחות עם עדשות מגע. החדשות הטובות: כשמבינים מה מזין אותה, אפשר לשלוט בה היטב.

מה זה בלפריטיס

שולי העפעף הם אזור קטן אבל עמוס: הריסים והזקיקים שלהם, בלוטות חלב קטנות, ובשפה הפנימית – פתחי בלוטות המייבומיאן, שמפרישות את השכבה השמנונית של הדמעות. בבלפריטיס האזור הזה נמצא בדלקת מתמשכת. מבחינים בין שתי צורות עיקריות, ולרוב הן מופיעות יחד:

בלפריטיס קדמית – בבסיס הריסים. נראים קשקשים, קרום או “שרוולים” סביב הריסים, ושולי העפעף אדומים. היא קשורה לחיידקים שחיים על העור (בעיקר סטפילוקוקים), לסבוריאה של העור והקרקפת, ובמקרים רבים לקרדית דמודקס.

בלפריטיס אחורית – בשפה הפנימית של העפעף, והיא למעשה ביטוי של תפקוד לקוי של בלוטות המייבומיאן. הבלוטות נחסמות, השומן שהן מפרישות מסמיך, והדמעות מתאדות מהר מדי – ומכאן היובש, הצריבה והטשטוש המשתנה.

התסמינים

• אודם ונפיחות של שולי העפעפיים.
• גרד, צריבה ותחושת חול בעיניים.
• קשקשים או קרום על הריסים, בעיקר בבוקר.
• עיניים דומעות או דווקא יבשות, וטשטוש שמשתפר במצמוץ.
• רגישות לאור ואי-נוחות עם עדשות מגע.
• במצבים ממושכים: נשירת ריסים, ריסים שצומחים לכיוון העין, ושעורות או חלזיונות חוזרים.

התסמינים בדרך כלל גרועים יותר בבוקר ומשתנים מיום ליום. הם נוטים להחמיר במזגן, מול מסכים, בעישון ובחשיפה לאבק.

מה גורם לבלפריטיס

• קרדית דמודקס – קרדיות זעירות שחיות בזקיקי הריסים. אצל רבים הן קיימות בלי תסמינים, אבל כשהן מתרבות הן גורמות לדלקת ולקשקשים אופייניים בבסיס הריסים.
• חסימה של בלוטות המייבומיאן – שכיחה מאוד עם הגיל, ברוזציאה ובשימוש ממושך במסכים.
• מצבי עור – סבוריאה (קשקשים בקרקפת ובגבות) ורוזציאה, שבה לעיתים קרובות מעורבות גם העיניים.
• חיידקים מהעור, ותגובות רגישות לאיפור או לתכשירים סביב העיניים.

בלפריטיס קשורה קשר הדוק לעין יבשה – לעיתים קרובות מדובר באותה בעיה משני כיוונים, ולכן מטפלים בהן יחד.

איך מאבחנים

האבחנה נעשית בבדיקה במנורת סדק: הרופא בוחן את שולי העפעפיים ואת בסיס הריסים, בודק אם פתחי בלוטות המייבומיאן חסומים ומה איכות ההפרשה שלהן, ומעריך את שכבת הדמעות ואת פני הקרנית. קשקשים גליליים סביב הריסים מרמזים מאוד על דמודקס. חשוב לשלול גם מצבים אחרים שנראים דומים.

הטיפול

הבסיס: היגיינת עפעפיים קבועה

זה החלק החשוב ביותר, והוא נעשה בבית:

1. חום – קומפרס חם על העיניים העצומות לכמה דקות, כדי לרכך את השומן בבלוטות ואת הקרום על הריסים.
2. עיסוי – לחיצה ועיסוי עדין של שולי העפעפיים לכיוון הריסים, כדי לעזור לבלוטות להתרוקן.
3. ניקוי – ניגוב בסיס הריסים במגבון או בתמיסה ייעודית לניקוי עפעפיים.

פעם-פעמיים ביום, כל יום. השיפור מגיע בהדרגה, לאורך שבועות – והפסקה מוקדמת היא הסיבה הנפוצה ביותר להתלקחות חוזרת.

טיפות לחות

טיפות לחות, רצוי ללא חומר משמר, מקלות על היובש והצריבה שמלווים את הבלפריטיס.

טיפול רפואי

כשההיגיינה לבדה אינה מספיקה, רופא העיניים יכול להוסיף לפי הצורך:

• משחה או טיפות אנטיביוטיות על שולי העפעף, לתקופה מוגבלת.
• טיפות נוגדות דלקת לתקופה קצרה, בהתלקחות משמעותית ובמעקב.
• טיפול דרך הפה בתכשירים ממשפחת הטטרציקלינים במינון נמוך, בעיקר כשיש חסימה משמעותית של הבלוטות או רוזציאה.
• טיפול ייעודי לדמודקס – תכשירים על בסיס שמן עץ התה או איברמקטין, ובשנים האחרונות גם טיפות שפותחו במיוחד נגד הקרדית.

טיפולים במרפאה

במקרים עקשניים יש טיפולים שמטרתם לפתוח את בלוטות המייבומיאן ולהפחית את הדלקת: טיפול IPL (אור פועם), טיפולי חום ופעימות שמרוקנים את הבלוטות, וניקוי מכני של שולי העפעף במרפאה.

מתי לפנות לבדיקה

אם העיניים אדומות, מגרדות או שורפות לאורך זמן, אם יש קשקשים על הריסים, שעורות חוזרות, או שהשגרה הביתית לא מספיקה אחרי כמה שבועות – כדאי להיבדק. כאב של ממש, רגישות חזקה לאור או ירידה בראייה אינם אופייניים לבלפריטיס פשוטה ומחייבים בדיקה בהקדם. פרופ’ מייקל מימוני הוא מומחה לקרנית ולמשטח העין, ובבדיקה נזהה מה מזין את הדלקת – דמודקס, בלוטות, עור או שילוב – ונבנה תוכנית טיפול שמתאימה לכם. ליצירת קשר ותיאום בדיקה.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה.