מעטות הפציעות בגוף כואבות כמו שריטה בקרנית. הקרנית – החלון השקוף בחזית העין – היא אחת הרקמות העשירות ביותר בעצבים בגוף, ולכן גם פגיעה שטחית זעירה מרגישה כמו סכין בעין. החדשות הטובות: רוב השריטות מחלימות מהר ובלי שארית. החדשות הפחות טובות: חלק קטן מהן מסתבך, ולפעמים מה שנראה כמו “סתם שריטה” הוא בעצם גוף זר תקוע, זיהום או פציעה חודרת. הדף הזה מסביר מה עושים ומה לא, ומתי אסור לחכות.
איך זה קורה
הסיבות השכיחות הן יומיומיות: ציפורן של תינוק, ענף בגינה, דף נייר, מברשת מסקרה, עדשת מגע שהוכנסה או הוצאה בכוח, או חול ואבק שנכנסו בזמן רוח. גוף זר – רסיס מתכת, נסורת, זכוכית, קליפה של זרע – נכנס לעין בעיקר בעבודה עם כלים: השחזה, ריתוך, קידוח, ניסור ודפיקה של מתכת על מתכת. במצבים האלה הרסיס יכול להיכנס במהירות גבוהה, ולכן כל פציעה מכלי עבודה מחייבת יחס רציני במיוחד.
הסימנים
- כאב חד ותחושה של “משהו בעין” שמחמירה במצמוץ.
- דמעת, אודם ורגישות לאור.
- קושי לפקוח את העין.
- טשטוש, בעיקר כשהשריטה במרכז הקרנית.
תחושת גוף זר יכולה להימשך גם אחרי שהגוף הזר עצמו כבר יצא – השריטה שהשאיר מרגישה בדיוק כמוהו. ולהפך: גוף זר שנתקע מתחת לעפעף העליון יכול לשרוט את הקרנית בכל מצמוץ עד שמוציאים אותו.
מה עושים מיד – ומה לא
עושים:
- שוטפים את העין בעדינות במים נקיים או בתמיסת מלח – זה מוציא חול ואבק לא תקועים.
- במגע עם כימיקל (ניקוי, סיד, מלט, חומצה): שוטפים מיד ובשפע, ברציפות, לפחות רבע שעה – ורק אחר כך נוסעים למיון. זה מצב חירום.
- מורידים עדשת מגע, אם יש.
- ממצמצים כמה פעמים ומושכים בעדינות את העפעף העליון מעל התחתון – לפעמים זה משחרר גוף זר קטן.
לא עושים:
- לא משפשפים את העין.
- לא מנסים להוציא גוף זר תקוע בקרנית בעזרת פינצטה, מחט, קצה של מגבת או מקל אוזניים.
- לא מטפטפים טיפות שנמצאות בבית – במיוחד לא טיפות עם סטרואיד.
- אם יש חשד שמשהו חדר לתוך העין, או שבעין נעוץ חפץ – לא לוחצים על העין, מכסים אותה בכוס או במגן קשיח בלי לחץ, ופונים מיד למיון.
מתי פונים מיד
- פציעה מכלי עבודה במהירות גבוהה (השחזה, קידוח, דפיקת מתכת) – גם אם הכאב קל.
- פגיעה מכימיקל, אחרי שטיפה.
- ירידה בראייה, כאב חזק שאינו משתפר, או אישון שנראה לא עגול.
- גוף זר שנראה נעוץ בקרנית.
- מרכיבי עדשות מגע עם עין אדומה וכואבת – מצב שנחשב לזיהום עד שיוכח אחרת (ראו דלקת קרנית מעדשות מגע).
- פגיעה מחומר צמחי (ענף, קוץ, עלה) – בגלל הסיכון לזיהום פטרייתי.
- כל שריטה שלא משתפרת בבירור תוך יום-יומיים.
מה קורה בבדיקה
רופא העיניים מרדים את פני העין בטיפה, כדי שאפשר יהיה לפקוח ולבדוק בנוחות, ובודק במנורת סדק עם צבע פלואורסצאין שמאיר את השריטה בצבע ירוק. הוא הופך את העפעף העליון כדי לחפש גוף זר מוסתר, בודק שאין חתך חודר, ומוודא שהראייה והלחץ תקינים. כשיש חשד לרסיס שחדר לתוך העין – בעיקר אחרי עבודה עם מתכת – נדרשת הדמיה (CT) כדי לשלול גוף זר תוך-עיני.
הוצאת גוף זר נעשית במנורת סדק, בהרדמה בטיפות, בעזרת מכשיר עדין. רסיס ברזל שנשאר בקרנית אפילו כמה שעות משאיר לעיתים “טבעת חלודה” – כתם חום שהרופא מסיר גם הוא, לפעמים בעזרת מקדח עיניים זעיר. זה לא כואב, ולרוב לוקח דקות.
הטיפול
- משחה או טיפות אנטיביוטיות כדי למנוע זיהום עד שהקרנית נסגרת. אצל מרכיבי עדשות מגע בוחרים אנטיביוטיקה שמכסה גם את החיידקים האופייניים לעדשות.
- שיכוך כאב: משככי כאבים רגילים דרך הפה, ולעיתים טיפות להרחבת האישון שמרפות את העווית הכואבת בעין.
- לא חובשים ברוב המקרים – חבישה לוחצת אינה מזרזת ריפוי ועלולה להעלות סיכון לזיהום. בשריטה גדולה הרופא יכול להחליט על עדשת מגע טיפולית.
- טיפות הרדמה לא נותנים הביתה: שימוש חוזר בהן פוגע בריפוי הקרנית.
- בלי עדשות מגע עד שהרופא מאשר, בדרך כלל כמה ימים אחרי ההחלמה המלאה.
רוב השריטות השטחיות נסגרות תוך יום עד שלושה ימים. בפציעות גדולות, אחרי הוצאת גוף זר או במגע עם חומר צמחי, קובעים ביקורת תוך יום-יומיים. על השימוש הנכון בטיפות – בטיפות עיניים אנטיביוטיות.
סיבוכים שכדאי להכיר
זיהום (דלקת קרנית). שריטה היא פתח לחיידקים ולפטריות. כאב שמתגבר במקום להשתפר, הפרשה, או נקודה לבנה על הקרנית – מחייבים בדיקה חוזרת מיד.
ארוזיה חוזרת. לפעמים האפיתל שצמח מחדש לא נקשר היטב לרקמה שמתחתיו, ושבועות או חודשים אחר כך מופיעים כאבים חדים דווקא בפתיחת העיניים בבוקר. זו ארוזיה חוזרת של הקרנית – מצב שכיח אחרי שריטה, וניתן לטיפול. משחת סיכה לפני השינה בשבועות שאחרי השריטה עוזרת למנוע אותו.
צלקת. שריטה עמוקה או זיהום במרכז הקרנית עלולים להשאיר צלקת שמשפיעה על הראייה. רוב השריטות השטחיות אינן משאירות צלקת כלל.
איך מונעים
משקפי מגן בכל עבודה עם כלים חשמליים, השחזה, ריתוך, גיזום וכימיקלים – גם לעבודה “של דקה”. שמירה על ציפורניים קצרות בטיפול בתינוקות, והיגיינה נכונה של עדשות מגע. אם פציעת העין קרתה בעבודה, יש לה גם היבט של ביטוח לאומי – ראו פגיעת עין בתאונת עבודה.
מתי לפנות לבדיקה
כל שריטה או גוף זר שלא השתפרו בבירור תוך יום-יומיים, פציעה מכלי עבודה, או כאבי בוקר חוזרים אחרי שריטה ישנה – הם סיבה להיבדק אצל רופא עיניים. פרופ’ מייקל מימוני הוא מומחה לקרנית, ובבדיקה נבחן את מצב הקרנית, נוודא שלא נשאר גוף זר או צלקת שמשפיעה על הראייה, ונטפל בסיבוכים אם יש. ליצירת קשר ותיאום בדיקה. על מחלות עיניים נוספות – במחלות עיניים.
המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. בפגיעה מכימיקל, בחשד לפציעה חודרת או בירידה בראייה – יש לפנות מיד למיון.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לשריטה בקרנית להחלים?
שריטה שטחית קטנה מחלימה בדרך כלל תוך יום עד שלושה ימים, כי שכבת האפיתל של הקרנית מתחדשת מהר מאוד. שריטה גדולה, עמוקה או מזוהמת יכולה לקחת יותר זמן, ולכן חשוב שרופא עיניים יבדוק ויקבע את הטיפול ואת מועד הביקורת.
האם כדאי לחבוש את העין?
לרוב לא. מחקרים הראו שחבישה לוחצת אינה מקצרת את ההחלמה ואינה מפחיתה כאב, ועלולה אף להעלות את הסיכון לזיהום – במיוחד אצל מרכיבי עדשות מגע. ההחלטה על חבישה או על עדשת מגע טיפולית היא של רופא העיניים.
אפשר לשטוף את העין במים?
כן. שטיפה עדינה במים נקיים או בתמיסת מלח היא הצעד הראשון הנכון כשנכנס לעין חול, אבק או כימיקל. בכימיקל – שוטפים מיד ובשפע, לפחות רבע שעה, ואז פונים למיון. לא משפשפים את העין ולא מנסים להוציא גוף זר תקוע בעזרת פינצטה או מקל.
למה הרופא לא נותן לי טיפות הרדמה הביתה?
טיפות הרדמה מעלימות את הכאב לזמן קצר, אבל שימוש חוזר בהן מאט את ריפוי הקרנית ועלול לגרום לנזק חמור. לכן הן משמשות בעיקר בבדיקה עצמה. לכאב בבית משתמשים במשככי כאבים רגילים ולעיתים בטיפות להרחבת האישון.
