מחלת עיניים של בלוטת התריס — המכונה גם עיני גרייבס או אופתלמופתיה על שם גרייבס — היא אחת המחלות המעניינות ברפואת עיניים, משום שהיא מקשרת כמה בעיות עיניות לתסמונת אחת: עיניים בולטות, עפעפיים נסוגים, וכפל ראייה. היא מחלה אוטואימונית, קשורה לרוב לבלוטת התריס, ולה מהלך אופייני בשני שלבים. העמוד הזה מסביר מהי, מה תסמיניה, ואיך מטפלים בה בכל שלב.
מה קורה בארובה
מאחורי כל עין יש ארובה מלאה בשרירים המזיזים את העין ובשומן שמרפד אותה. במחלת בלוטת התריס, מערכת החיסון תוקפת בטעות את הרקמות האלה, והן מתדלקות ומתנפחות. לנפיחות הזו יש שלוש תוצאות מרכזיות: היא דוחקת את העין קדימה (בליטה, אקסופתלמוס), היא מושכת את העפעפיים כלפי מעלה (נסיגת עפעף, שיוצרת מבט “בוהה”), והיא מקשיחה את שרירי העין כך שהם אינם מזיזים את העין במלואה — וכך נוצר כפל ראייה.
ברוב המקרים המחלה מלווה בפעילות יתר של בלוטת התריס (מחלת גרייבס), אבל למחלת העיניים מהלך עצמאי: היא יכולה להופיע לפני שהבלוטה מאותרת, אחריה, ואף כשתפקוד הבלוטה כבר אוזן.
התסמינים
- בליטת העיניים (אקסופתלמוס) — המראה האופייני ביותר, לעיתים בעין אחת יותר מהשנייה.
- נסיגת עפעפיים — מבט “רחב”, שבו נראה לובן מעל או מתחת לקשתית.
- כפל ראייה — הסימן המשמעותי מבחינה תפקודית, שנובע מהקשחת שרירי העין (פזילה מגבילה). על אופן הדירוג של כפל ראייה — בכפל ראייה ופזילה.
- יובש וגירוי — כשהעפעפיים אינם נסגרים היטב על עין בולטת, הקרנית נחשפת ומתייבשת. ראו גם עין יבשה.
- סימן אזהרה חמור — טשטוש או עמעום הראייה, שעשוי להעיד על לחץ על עצב הראייה. זהו מצב חירום.
שני שלבים, וזה קובע את הטיפול
זו הנקודה החשובה ביותר בהבנת המחלה. יש לה שלב פעיל (דלקתי), שנמשך חודשים ועד שנתיים, שבו הדלקת פועלת והמצב משתנה ומחמיר; ואחריו שלב לא-פעיל (יציב), שבו הדלקת שוככת, הרקמה מצטלקת, והמצב מתייצב. הטיפול שונה לחלוטין בין השלבים: בשלב הפעיל מכוונים לכיבוי הדלקת, ובשלב היציב לשיקום מה שנותר. ניתוח משקם בשלב הפעיל — טעות, כי המצב עוד זז.
עישון — הגורם שבשליטתכם
מכל גורמי הסיכון, עישון הוא היחיד שבשליטת המטופל, והוא גם המשמעותי ביותר. הוא מחמיר את מהלך המחלה, מגביר את חומרתה, ומפחית את התגובה לטיפול. הפסקת עישון, לצד איזון תפקוד בלוטת התריס, היא הבסיס שעליו נשען כל טיפול נוסף — ולעיתים היא לבדה משנה את מסלול המחלה.
הטיפול לפי שלב
בשלב הפעיל. הבסיס הוא איזון הבלוטה והפסקת עישון. במחלה קלה מספיקים לרוב טיפול בנוזלים ושמירה על משטח העין. במחלה בינונית-קשה נעזרים בתרופות: טפרוטומומאב, תרופה חדשה יחסית שמפחיתה את בליטת העין ואת כפל הראייה; סטרואידים במתן ורידי; ולעיתים הקרנות לארובה. הטיפול נבחר לפי חומרת הדלקת.
מצב חירום. לחץ על עצב הראייה מטופל בדחיפות — בסטרואידים במינון גבוה או בניתוח לשחרור הלחץ בארובה.
בשלב היציב. כאן עוברים לניתוחים משקמים, בסדר קבוע: תחילה שחרור לחץ בארובה (יצירת מקום כדי להחזיר את העין למקומה), אחריו ניתוח פזילה ליישור העיניים ולתיקון כפל הראייה, ולבסוף תיקון עפעפיים. הסדר הזה חשוב, כי כל שלב משפיע על הבא.
הזווית של אחוזי הנכות
מכיוון שהמחלה פוגעת בכמה מישורים, הדירוג לנכות נעשה לפי הליקויים שנותרו, בנפרד. כפל ראייה מדורג לפי כיוון המבט שבו הוא מופיע, כמוסבר בכפל ראייה ופזילה. בליטת עין קשה, שמלווה בפגם קוסמטי ניכר או בסימני חשיפה בקרנית, מדורגת אף היא: בביטוח הלאומי, 10% בעין אחת או 15% בשתיים (במשרד הביטחון הספר שונה). את המסגרת הכללית של קביעת הדרגה תמצאו בהערכת נכות עיניים.
שורה תחתונה
מחלת עיניים של בלוטת התריס היא תסמונת שמחברת בליטה, נסיגת עפעפיים וכפל ראייה למחלה אחת, על רקע אוטואימוני. המפתח להבנתה הוא שני השלבים: בשלב הפעיל מכבים את הדלקת בתרופות, ובשלב היציב משקמים בניתוח. והדבר המשמעותי ביותר שבשליטת המטופל פשוט — להפסיק לעשן, כי שום טיפול אינו מתחרה בנזק שהעישון מוסיף. על מחלות עיניים נוספות — במחלות עיניים.
המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. מי שמבחין בבליטת עין, בכפל ראייה או בטשטוש פתאומי מוזמן להיבדק אצל רופא עיניים.
שאלות נפוצות
מה זו מחלת עיניים של בלוטת התריס?
היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הרקמות שמאחורי העין — שרירי העין והשומן בארובה. הרקמות הנפוחות דוחקות את העין קדימה (בליטה), מושכות את העפעפיים כלפי מעלה (נסיגה) ומקשיחות את השרירים כך שנוצר כפל ראייה. היא מופיעה לרוב יחד עם פעילות יתר של בלוטת התריס (מחלת גרייבס), אך למחלת העיניים מהלך משלה, ולעיתים היא מופיעה גם כשתפקוד הבלוטה תקין.
למה עישון כל כך משמעותי במחלה הזו?
עישון הוא גורם הסיכון החשוב ביותר שנמצא בשליטת המטופל: הוא מחמיר משמעותית את מהלך המחלה ומפחית את התגובה לטיפול. הפסקת עישון היא הצעד היחיד המשפיע ביותר שמטופל יכול לעשות בעצמו — לצד איזון תפקוד בלוטת התריס. שני אלה הם הבסיס לכל טיפול נוסף.
מתי מחלת עיניים של בלוטת התריס היא מצב חירום?
כשמופיעה טשטוש או עמעום של הראייה, או ירידה בתפיסת הצבעים — אלה עשויים להעיד על לחץ על עצב הראייה (נוירופתיה אופטית), סיבוך נדיר אך מסכן ראייה שמחייב טיפול דחוף בסטרואידים או ניתוח לשחרור הלחץ. גם פגיעה קשה בקרנית מחשיפה, כשהעפעפיים אינם נסגרים, מחייבת טיפול מהיר.
איך מטפלים במחלה?
הטיפול תלוי בשלב. בשלב הפעיל, הדלקתי, הבסיס הוא איזון הבלוטה והפסקת עישון, ובמחלה בינונית-קשה נעזרים בתרופות — טפרוטומומאב (תרופה חדשה שמפחיתה את הבליטה ואת כפל הראייה), סטרואידים או הקרנות לארובה. בשלב הלא-פעיל, היציב, עוברים לניתוחים משקמים לפי סדר קבוע: שחרור לחץ בארובה, ואז ניתוח פזילה, ולבסוף תיקון עפעפיים.
