רוב האנשים מכירים את נגיף ההרפס מפצעי החום על השפה. פחות ידוע שאותו נגיף יכול לתקוף גם את העין – ושהוא אחד הגורמים הזיהומיים המובילים לצלקות בקרנית בעולם המערבי. ייחודו של הרפס בעין הוא שהוא חוזר: הנגיף “נרדם” בעצב ומתעורר מדי פעם, וכל התקף חוזר עלול להוסיף עוד נזק. לכן אבחון נכון, טיפול מדויק ומניעת התקפים הם המפתח לשמירה על הראייה לאורך שנים.
מה זה הרפס בעין
הרפס בעין (Herpes Simplex Keratitis) נגרם מנגיף ההרפס סימפלקס, לרוב מאותו סוג שגורם לפצעי חום. אחרי ההדבקה הראשונה, שבדרך כלל קורית בילדות ועוברת בלי שמרגישים, הנגיף נשאר רדום בגנגליון של עצב הפנים. מדי פעם – לעיתים אחרי מחלה עם חום, חשיפה חזקה לשמש, מתח, או ללא סיבה ידועה – הוא מתעורר ונודד לאורך העצב אל העין.
למחלה כמה צורות, לפי השכבה שנפגעת:
- הרפס של שכבת האפיתל – הצורה השכיחה. הנגיף עצמו פוגע בשכבה השטחית של הקרנית ויוצר כיב בצורת ענף מסועף (“דנדריט”) שנראה היטב בצביעה.
- הרפס של הסטרומה – השכבה העבה של הקרנית. כאן הנזק נגרם בעיקר מתגובה דלקתית של מערכת החיסון לנגיף, והיא שעלולה להשאיר צלקות, כלי דם בקרנית וירידה בראייה.
- דלקת של האנדותל – השכבה הפנימית; גורמת לבצקת ולערפול של הקרנית.
- מעורבות העפעף, הלחמית ולעיתים גם של החלק הפנימי של העין (אובאיטיס).
התסמינים
- אודם, לרוב בעין אחת בלבד.
- כאב או תחושת גוף זר, רגישות לאור ודמעת.
- טשטוש ראייה.
- לעיתים שלפוחיות על העפעף או סביב העין.
- לאורך זמן: ירידה בתחושה של הקרנית – ולכן לפעמים הכאב קל יחסית למה שנראה בבדיקה.
מכיוון שהתסמינים דומים לדלקת לחמית פשוטה, לא נדיר שהרפס מאובחן באיחור. עין אדומה חד-צדדית שלא חולפת, ובמיוחד אצל מי שכבר היה לו הרפס בעין, מחייבת בדיקה במנורת סדק (ראו גם דלקת הלחמית).
איך מאבחנים
האבחנה היא בעיקר קלינית: בבדיקה במנורת סדק עם צביעה, לכל צורה של המחלה יש מראה אופייני. הרופא בודק גם את תחושת הקרנית, את לחץ העין ואת החלק הפנימי של העין. במקרים לא ברורים אפשר ליטול דגימה לבדיקת PCR לזיהוי הנגיף.
הטיפול
בהרפס של שכבת האפיתל נותנים תרופה אנטי-ויראלית – ג’ל או טיפות לעין, או כדורים. לעיתים הרופא גם מסיר בעדינות את התאים הנגועים. כאן אסור לתת סטרואידים – הם עלולים להפוך כיב קטן לנזק נרחב.
בהרפס של הסטרומה או של האנדותל המצב הפוך: הנזק נגרם מהדלקת, ולכן טיפות סטרואידים הן חלק חיוני מהטיפול – תמיד יחד עם כיסוי אנטי-ויראלי, במינון שמופחת בהדרגה לאורך שבועות, ובמעקב צמוד. זו בדיוק הסיבה שהטיפול בהרפס צריך להיקבע בבדיקה ולא ביוזמה עצמית: אותה טיפה שמצילה את הקרנית בצורה אחת, מזיקה לה בצורה אחרת.
מניעת התקפים. אצל מי שסובל מהתקפים חוזרים, ובמיוחד מהצורה הסטרומלית, טיפול מונע ממושך בכדורים אנטי-ויראליים במינון נמוך הוכח במחקר גדול כמפחית באופן משמעותי את מספר ההתקפים. ההחלטה ניתנת להתאמה אישית ונבחנת מחדש לאורך הזמן.
כשנשארה צלקת. צלקות קרנית אחרי התקפים חוזרים עלולות לפגוע בראייה. לעיתים עדשות מגע קשיחות מיוחדות משפרות אותה, ובמקרים שבהם הצלקת עמוקה נשקלת השתלת קרנית – תמיד תחת טיפול אנטי-ויראלי מונע, כדי שהנגיף לא יתקוף את השתל.
שלבקת חוגרת בעין
שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) נגרמת מנגיף אבעבועות הרוח, שנשאר רדום בגוף מאז הילדות ומתעורר, לרוב בגיל מבוגר או במצבים של חולשה חיסונית. כשהוא מתעורר בענף העצב שמעצבב את המצח, העפעף העליון והאף – מדובר בשלבקת חוגרת של העין (Herpes Zoster Ophthalmicus). פריחה שמגיעה לקצה האף היא סימן לכך שגם העין בסיכון מוגבר.
השלבקת עלולה לגרום לדלקת בקרנית, באובאה ולעלייה בלחץ העין, לעיתים שבועות ואף חודשים אחרי שהפריחה חלפה. לכן:
- מתחילים טיפול אנטי-ויראלי בכדורים מוקדם ככל האפשר, רצוי בימים הראשונים של הפריחה.
- נבדקים אצל רופא עיניים גם אם העין מרגישה תקינה, וממשיכים במעקב.
- החיסון נגד שלבקת חוגרת מפחית את הסיכון למחלה ולסיבוכיה – כדאי לברר עם רופא המשפחה אם הוא מתאים לכם.
מתי לפנות לבדיקה
עין אדומה וכואבת בצד אחד, רגישות לאור, טשטוש, שלפוחיות סביב העין, או שלבקת חוגרת במצח ובאף – מחייבים בדיקה אצל רופא עיניים בהקדם. מי שעבר הרפס בעין ומרגיש שוב את אותם תסמינים צריך להיבדק מוקדם, לא לחכות. פרופ’ מייקל מימוני הוא מומחה לקרנית, ובבדיקה נאבחן את הצורה המדויקת של המחלה, נתאים את הטיפול, ונבנה תוכנית למניעת התקפים ולשיקום הראייה אם נפגעה. ליצירת קשר ותיאום בדיקה. על מחלות עיניים נוספות – במחלות עיניים. למה ומתי כדאי לפנות לרופא שהתמחה בקרנית – במומחה קרנית.
המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. אין להשתמש בטיפות סטרואידים ללא הנחיית רופא עיניים.
שאלות נפוצות
האם הרפס בעין מדבק?
הנגיף עובר במגע ישיר, ורוב האנשים נחשפו אליו כבר בילדות. התקף בעין הוא בדרך כלל התעוררות של נגיף שכבר נמצא בגוף, ולא הדבקה חדשה. בכל זאת, בזמן התקף פעיל כדאי לשטוף ידיים, לא לגעת בעין ולא לשתף מגבות.
למה אסור להשתמש בטיפות סטרואידים בלי רופא?
בהרפס שפוגע בשכבה השטחית של הקרנית, טיפות סטרואידים ללא טיפול אנטי-ויראלי עלולות להחמיר את הזיהום מאוד ולגרום לנזק קבוע. בצורות עמוקות יותר של המחלה סטרואידים דווקא נחוצים – אבל רק לאחר אבחנה, תחת כיסוי אנטי-ויראלי ובמעקב רופא עיניים.
אפשר למנוע את ההתקפים החוזרים?
אצל מי שסובל מהתקפים חוזרים, טיפול מונע ממושך בכדורים אנטי-ויראליים במינון נמוך מפחית משמעותית את מספר ההתקפים. ההחלטה אם ולכמה זמן לתת טיפול כזה נעשית עם רופא העיניים, לפי תדירות ההתקפים וחומרתם.
יש לי שלבקת חוגרת במצח. האם העין בסכנה?
ייתכן. שלבקת חוגרת בענף העצב שמעצבב את המצח והעין עלולה לפגוע בעין, במיוחד כשהפריחה מגיעה לקצה האף. כל שלבקת באזור הזה מחייבת טיפול אנטי-ויראלי מוקדם ובדיקה אצל רופא עיניים, גם אם העין עצמה מרגישה בסדר.