מקסיטרול או סינטומיצין – מה ההבדל?

“מקסיטרול או סינטומיצין?” היא שאלה ששומעים הרבה – לפעמים בבית המרקחת, לפעמים כשבארון התרופות נשארה שפופרת מטיפול קודם. שתיהן משחות קטנות ששמים בעין, ושתיהן קשורות לאנטיביוטיקה, ולכן קל לחשוב שהן תחליף זו לזו. בפועל, הן שונות מאוד: באחת יש סטרואיד ובשנייה אין, והן מתאימות למצבים אחרים. הדף הזה מסביר מה יש בכל אחת, למה אי אפשר להחליף ביניהן על דעת עצמכם, ומתי כדאי להיבדק לפני שמורחים משהו.

בקצרה: מה ההבדל

• מקסיטרול – משחה (ויש גם טיפות) שמשלבת סטרואיד בשם דקסמתזון עם שתי אנטיביוטיקות, ניאומיצין ופולימיקסין B. היא מרגיעה דלקת ונותנת כיסוי אנטיביוטי.
• סינטומיצין – משחה שמכילה אנטיביוטיקה אחת, כלורמפניקול, בלי סטרואיד. משחת העיניים מיועדת לזיהומים חיידקיים שטחיים של הלחמית והקרנית.
• שתיהן ניתנות במרשם, ושתיהן לא עוזרות לאלרגיה, ליובש או לדלקת ויראלית.
• ההבדל המעשי החשוב הוא הסטרואיד: הוא מה שהופך את מקסיטרול ליעילה בהרגעת דלקת – ומה שהופך אותה למסוכנת כשמשתמשים בה בלי בדיקה.

מה זה מקסיטרול

מקסיטרול נועדה לטיפול קצר במצבי דלקת בעין שמגיבים לסטרואיד, כשהרופא רוצה גם כיסוי אנטיביוטי – ורק אחרי שווידא שאין זיהום ויראלי או פטרייתי. הסטרואיד מפחית אודם, נפיחות ואי-נוחות מהר, ולכן אנשים רבים מרגישים הקלה כבר אחרי יום-יומיים.

אבל לסטרואיד בעין יש מחיר כשהוא ניתן בלי אבחנה. הוא עלול להחמיר מאוד דלקת קרנית שנגרמת מנגיף ההרפס ודלקת פטרייתית, להעלות את לחץ העין בלי שום תחושה, ובשימוש ממושך לתרום להתפתחות קטרקט. בנוסף, ניאומיצין – אחת משתי האנטיביוטיקות במשחה – היא גורם מוכר לאלרגיה מקומית: עור עפעפיים אדום, מגרד ונפוח שמופיע דווקא במהלך הטיפול. הרחבה על אופן השימוש ותופעות הלוואי – במקסיטרול משחה.

מה זה סינטומיצין – ולמה לבדוק מה כתוב על השפופרת

החומר הפעיל בסינטומיצין הוא כלורמפניקול, אנטיביוטיקה ותיקה שפועלת נגד חיידקים רבים שגורמים לזיהומים שטחיים בעין. אין בה סטרואיד, ולכן היא לא מרגיעה דלקת שאינה זיהומית, וגם לא מעלה את לחץ העין כמו סטרואיד.

נקודה שכדאי להכיר: בשם סינטומיצין משווקים בישראל שני תכשירים שונים – משחת עיניים, ומשחה לעור בריכוז אחר. בעלון של המשחה לעור כתוב במפורש שהיא אינה מיועדת לשימוש בעיניים, ושאם היא נכנסה לעין יש לשטוף במים. לכן, לפני שמכניסים משחה לעין, בודקים שעל האריזה כתוב “משחת עיניים”. הדבר נכון גם למשחות כלורמפניקול לעור שנקנו בחו”ל.

על כלורמפניקול מתנהל ויכוח ותיק בספרות הרפואית: בתרופה הניתנת דרך הפה הוא קשור לפגיעה נדירה במח העצם, ולגבי טיפות ומשחות לעין הסיכון נחשב נמוך מאוד ולא הוכח באופן חד-משמעי. בפועל, העלון מבקש לספר לרופא אם הייתה בעבר בעיה במח העצם או בספירת הדם, ולפנות לרופא אם מופיעים חום, כאב גרון, חיוורון או נטייה לדימומים במהלך הטיפול או אחריו.

מתי רופא בוחר בכל אחת

אנטיביוטיקה בלבד (כמו סינטומיצין) מתאימה בעיקר לזיהום חיידקי שטחי – למשל דלקת לחמית חיידקית עם הפרשה מוגלתית. חשוב לדעת שדלקת לחמית חיידקית קלה חולפת פעמים רבות מעצמה תוך כשבוע, והאנטיביוטיקה מקצרת את המהלך ומפחיתה הדבקה. עין אדומה עם הפרשה מימית, גרד או תחושת חול היא לרוב ויראלית, אלרגית או יבשה – ושם משחה אנטיביוטית לא תעזור. על ההבדלים בין סוגי התכשירים – בטיפות עיניים אנטיביוטיות.

שילוב של סטרואיד ואנטיביוטיקה (כמו מקסיטרול) שמור למצבים שבהם הרופא רוצה להרגיע דלקת ומצא בבדיקה שאין התווית נגד – למשל התלקחות דלקתית של העפעפיים או פני העין במצבים נבחרים, או לפי הנחיה אחרי ניתוח. זו לא תרופה ראשונה לעין אדומה שלא נבדקה. סקירות רפואיות מייעצות לרופאים שאינם רופאי עיניים להימנע ממתן טיפות סטרואיד לעין אדומה בלי בדיקה במנורת סדק, בדיוק בגלל הסיכון להחמרת הרפס.

ומה לגבי שעורה בעין?

רבים מחפשים משחה כשמופיעה שעורה – גוש כואב בשולי העפעף. ברוב המקרים הטיפול הוא קומפרסים חמים כמה פעמים ביום ושמירה על ניקיון העפעף. משחה אנטיביוטית על העין בדרך כלל לא מגיעה לתוך הבלוטה החסומה, ולכן תועלתה בשעורה פנימית מוגבלת. גם סטרואיד אינו הצעד הראשון. שעורה שלא משתפרת, נפיחות שמתפשטת לכל העפעף או חום – מצדיקים בדיקה.

עדשות מגע

בזמן טיפול במשחות עיניים לא מרכיבים עדשות מגע. ומעבר לזה: מרכיבי עדשות עם עין אדומה וכואבת, רגישות לאור או ירידה בראייה צריכים להיבדק באותו יום, ולא לנסות משחה מהבית. הזיהומים שקשורים לעדשות נגרמים לעיתים קרובות מחיידקים אחרים, ודורשים אבחון וטיפול מותאם – ראו דלקת קרנית מעדשות מגע.

איך משתמשים נכון – בשתי המשחות

1. רוחצים ידיים.
2. מושכים בעדינות את העפעף התחתון ומניחים פס דק של משחה, בכמות שכתובה בעלון או שהרופא הורה, בכיס שנוצר, בלי שקצה השפופרת ייגע בעין או בריסים.
3. עוצמים את העין לדקה-שתיים כדי שהמשחה תתפזר.
4. הראייה מטושטשת לזמן קצר – לא נוהגים עד שהיא מתבהרת.

את הטיפול ממשיכים לפי הוראות הרופא, גם אם יש שיפור מהיר. אם אין שיפור תוך כמה ימים, או שיש החמרה – פונים לרופא ולא מחליפים משחה על דעת עצמכם. משחת עיניים לא משמשים יותר מ־28 יום מהפתיחה הראשונה, לא חולקים עם בני משפחה, ולא משתמשים בשפופרת שנשארה מטיפול קודם. על מה שאפשר לקנות בלי מרשם – בטיפות עיניים ללא מרשם.

מה עושים אם המשחה לא מסתדרת

צריבה קלה וטשטוש לכמה דקות אחרי המריחה הם שכיחים ובדרך כלל חולפים. לעומת זאת, כמה מצבים מחייבים להפסיק ולהתייעץ:

• עפעף אדום, מגרד ונפוח שמחמיר במהלך הטיפול – יכול להיות תגובה אלרגית למשחה עצמה, ובמקסיטרול בעיקר לניאומיצין. המשך המריחה רק ילבה אותה.
• כאב שמתגבר, רגישות לאור או ירידה בראייה – סימן שהבעיה אינה זיהום שטחי פשוט, או שהיא מחמירה.
• עין שהשתפרה בזמן מקסיטרול והחמירה כשהפסקתם – לא חוזרים לשפופרת לבד; זה בדיוק המצב שבו צריך לבדוק מה קורה מתחת לסטרואיד, כולל את לחץ העין.
• חום, כאב גרון או חיוורון בזמן טיפול בכלורמפניקול או אחריו – פונים לרופא, כפי שמפורט בעלון.

מתי לפנות לבדיקה

אם אתם מתלבטים בין שתי משחות, כנראה שלא ברור עדיין מה הבעיה – וזו בדיוק השאלה שהבדיקה עונה עליה. כדאי להיבדק אצל רופא עיניים כשיש כאב אמיתי בעין, רגישות לאור, ירידה בראייה, עין אדומה אצל מרכיבי עדשות מגע, היסטוריה של הרפס בעין או גלאוקומה, או תסמינים שלא משתפרים תוך יומיים-שלושה. פרופ’ מייקל מימוני, מנהל יחידת הקרנית ברמב”ם, מקבל במרפאות בהרצליה פיתוח ובחיפה. בדיקה במנורת סדק, כולל צביעה של הקרנית ומדידת לחץ העין כשצריך, מאפשרת לדעת אם יש זיהום, דלקת או משהו אחר – ולבחור את הטיפול המתאים. ליצירת קשר ותיאום בדיקה.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. בפגיעה מכימיקל, בכאב חזק או בירידה פתאומית בראייה – יש לפנות מיד למיון.