טיפות ומשחות עיניים ללא מרשם – מדריך מעשי

מדף טיפות העיניים בבית המרקחת יכול לבלבל: עשרות קופסאות קטנות, שמות דומים והבטחות להקלה מהירה. רוב מה שמונח שם בטוח ושימושי – תחליפי דמעות, משחות סיכה, תמיסות לשטיפה. אבל חלק מהבעיות שבגללן אנשים ניגשים לדלפק לא צריכות טיפה מהמדף, אלא בדיקה. הדף הזה מסביר מה אפשר לקנות לבד, מה ניתן רק במרשם ולמה, איך מורחים משחה נכון, ומתי לא כדאי לטפל בעין בעצמכם.

מה אפשר לקנות בלי מרשם

תחליפי דמעות (טיפות סיכה)

אלה הטיפות השכיחות ביותר, והן מתאימות לתחושת יובש, צריבה או “חול בעיניים” – אחרי יום מול מסכים, במזגן, ברוח או בטיסה. אפשר להשתמש בהן לפי הצורך. מי שמטפטף לעיתים קרובות – בערך יותר משש פעמים ביום – או שהעיניים שלו רגישות, עדיף שיבחר טיפות ללא חומר משמר, שנמכרות באמפולות חד-פעמיות או בבקבוקים מיוחדים. חומרים משמרים בשימוש תכוף עלולים לגרות את פני העין. על ההבדלים בין הסוגים – בטיפות עיניים ליובש.

ג’לים ומשחות סיכה

ג’ל או משחת סיכה סמיכים יותר מטיפות ונשארים על העין זמן רב יותר, אבל מטשטשים את הראייה לזמן מה. לכן משתמשים בהם בעיקר לפני השינה – למשל כשמתעוררים עם עיניים יבשות וכואבות, או כשהעפעפיים לא נסגרים עד הסוף בלילה. כשיובש חוזר כל הזמן, כדאי לברר את הסיבה – ראו עין יבשה.

כשמחפשים “משחה לעיניים”, חשוב לדעת שבאותה שפופרת קטנה יכולה להיות משחת סיכה פשוטה, שנמכרת בלי מרשם – או תרופה עם אנטיביוטיקה ולעיתים גם סטרואיד, שניתנת רק במרשם. הן נראות דומות, אבל אינן תחליף זו לזו.

טיפות לאלרגיה

כשהסימן הבולט הוא גרד – בדרך כלל בשתי העיניים, לעיתים עם נזלת והתעטשויות – מדובר לרוב באלרגיה. יש טיפות אנטי-היסטמיניות ומייצבות תאים, שחלקן נמכרות בלי מרשם וחלקן רק במרשם, לפי התכשיר; הרוקח יכול לכוון. מה שעוזר לצידן: לא לשפשף, קומפרס קר, ותחליפי דמעות שמדללים את האלרגנים על פני העין. אלרגיה שחוזרת כל עונה, או גרד שלא נרגע תוך כמה ימים, מצדיקים בדיקה – לפעמים צריך טיפול אחר, ולפעמים הסיבה בכלל אינה אלרגיה.

טיפות “נגד אודם”

טיפות שמכווצות את כלי הדם מלבינות את העין תוך דקות. הבעיה מתחילה כשההשפעה חולפת: האודם יכול לחזור חזק יותר, ושימוש קבוע יוצר מעגל של טיפה ועוד טיפה. הן מתאימות לשימוש מזדמן וקצר בלבד – לא יותר מכמה ימים ברצף – ואסורות לאנשים עם זווית ניקוז צרה בעין, כי הן עלולות לעורר התקף גלאוקומה חד. חשוב מכך: הן מסתירות את האודם בלי לטפל בסיבה. על הסיבות השכיחות לאודם – בעיניים אדומות.

תמיסת מלח לשטיפה

תמיסת מלח סטרילית מתאימה לשטיפת אבק, חול או ריס מהעין. כשנכנס לעין כימיקל – לא מחפשים תמיסה מיוחדת: שוטפים מיד במי ברז, בשפע ולאורך זמן, ואז פונים למיון.

מה ניתן רק במרשם – ולמה

טיפות ומשחות אנטיביוטיות. הן מטפלות בזיהום חיידקי, אבל לא עוזרות בדלקת ויראלית, באלרגיה או ביובש – וחלק גדול מהעיניים האדומות שייכות לאחת מהקבוצות האלה. שימוש מיותר מסתיר את התמונה ותורם לעמידות חיידקים. מתי הן באמת נחוצות – בטיפות עיניים אנטיביוטיות.

טיפות ומשחות עם סטרואיד, כולל משחות משולבות של אנטיביוטיקה וסטרואיד כמו מקסיטרול. סטרואיד מרגיע דלקת ביעילות, ובדיוק בגלל זה הוא מסוכן בלי בדיקה: הוא עלול להחמיר דלקת קרנית ויראלית (הרפס) או פטרייתית, להעלות את לחץ העין בלי שום תחושה, ובשימוש ממושך לתרום להתפתחות קטרקט. זו הסיבה שלא משתמשים בשפופרת שנשארה מהפעם הקודמת, ולא במשחה של בן משפחה.

טיפות הרדמה אינן ניתנות הביתה בכלל. הן מעלימות כאב לזמן קצר, אבל שימוש חוזר בהן פוגע ביכולת של הקרנית להחלים ועלול לגרום לנזק חמור. גם טיפות לגלאוקומה, טיפות נגד וירוסים וטיפות נוגדות דלקת ניתנות במרשם, לפי אבחנה.

איך מטפטפים ומורחים נכון

טיפות: מטים את הראש לאחור, מושכים מעט את העפעף התחתון ומטפטפים טיפה אחת לתוך הכיס שנוצר. טיפה אחת מספיקה – העין לא מחזיקה יותר, והעודף פשוט זולג על הלחי. אחרי הטיפה עוצמים את העין בעדינות לדקה ולוחצים קלות על הזווית הפנימית שלה, ליד האף. כך יותר מהטיפה נשאר בעין ופחות ממנה עובר לגרון.

משחה:

1. רוחצים ידיים.
2. מטים את הראש מעט לאחור ומושכים בעדינות את העפעף התחתון כלפי מטה, כך שנוצר “כיס” קטן.
3. סוחטים פס דק של משחה לתוך הכיס, בלי שקצה השפופרת ייגע בעין, בריסים או באצבעות.
4. עוצמים את העיניים בעדינות לרגע, כדי שהמשחה תתפזר, ומנגבים עודפים עם טישו נקי.

הראייה תהיה מטושטשת לזמן קצר – לכן לא נוהגים מיד אחרי המריחה. כשמשתמשים גם בטיפות וגם במשחה, הטיפות קודמות, ומחכים כעשר דקות לפני המשחה. בין שני סוגים של טיפות מחכים לפחות חמש דקות, כדי שהשנייה לא תשטוף את הראשונה.

כללי בטיחות לכל טיפה ומשחה

• לא נוגעים בקצה הבקבוק או השפופרת, ולא חולקים טיפות עם אחרים.
• בודקים בעלון לצרכן כמה זמן מותר להשתמש בתכשיר אחרי הפתיחה – זה משתנה מתכשיר לתכשיר. אמפולה חד-פעמית נזרקת אחרי השימוש.
• מרכיבי עדשות מגע: את רוב הטיפות מטפטפים אחרי הוצאת העדשות, וממתינים כרבע שעה לפני שמחזירים אותן – אלא אם התכשיר מיועד במפורש לשימוש עם עדשות. משחה לא מורחים כשהעדשות בעין.
• אם תחושת הצריבה או האודם מחמירים אחרי טיפה חדשה – מפסיקים ומתייעצים.

מתי לא לטפל לבד

יש מצבים שבהם טיפה מהמדף רק דוחה את האבחנה. במצבים הבאים צריך להיבדק אצל רופא עיניים – וחלקם מחייבים פנייה באותו יום:

• כאב אמיתי בעין – לא רק גירוי – או רגישות חזקה לאור.
• ירידה בראייה או טשטוש שלא עובר במצמוץ.
• מרכיבי עדשות מגע עם עין אדומה וכואבת – ראו דלקת קרנית מעדשות מגע.
• פגיעה בעין, גוף זר תקוע או מגע עם כימיקל.
• הפרשה סמיכה, עפעפיים שנדבקים בבוקר, או עין אדומה אצל תינוק.
• עין אדומה עם כאב ראש, בחילה או הילות סביב אורות.
• היסטוריה של ניתוח עיניים, הרפס בעין או גלאוקומה.
• תסמינים שלא משתפרים בבירור אחרי יומיים-שלושה של טיפול עצמי, או שחוזרים שוב ושוב.

מתי לפנות לבדיקה

כשהיובש, האודם או הגרד חוזרים, כשאתם מוצאים את עצמכם מטפטפים כל שעה, או כשמופיע אחד מסימני האזהרה שלמעלה – הגיע הזמן להיבדק. פרופ’ מייקל מימוני, מנהל יחידת הקרנית ברמב”ם, מקבל במרפאות בהרצליה פיתוח ובחיפה. בבדיקה במנורת סדק אפשר לזהות מה באמת גורם לתסמינים ולהתאים טיפול – כך שהטיפות שבבית יעבדו בשבילכם ולא יסתירו בעיה. ליצירת קשר ותיאום בדיקה.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. בפגיעה מכימיקל, בכאב חזק או בירידה פתאומית בראייה – יש לפנות מיד למיון.