עיניים דומעות – למה זה קורה, מה עושים ומתי לפנות לרופא

עודכן: 5 בנובמבר 2026

עין שדומעת כל הזמן היא תלונה שכיחה ומעצבנת: הדמעות זולגות על הלחי, מטשטשות את הראייה, מורחות את האיפור ומחייבות טישו בכיס. ברוב המקרים זה לא מצב מסוכן, אבל כדי לטפל נכון צריך להבין קודם מאיזה צד הבעיה מגיעה – האם העין מייצרת יותר מדי דמעות, או שהדמעות לא מתנקזות כמו שצריך. הדף הזה מסביר את שני הכיוונים, מה אפשר לעשות בבית, ומתי צריך בדיקה.

איך נוצרות דמעות ולאן הן הולכות

הדמעות מיוצרות כל הזמן בכמות קטנה, ומצפות את פני העין בשכבה דקה שמגינה עליה ומאפשרת ראייה חדה. בכל מצמוץ העפעפיים מפזרים את הדמעות ודוחפים אותן לכיוון הזווית הפנימית של העין, ליד האף. שם יש שני פתחים זעירים, אחד בשולי העפעף העליון ואחד בתחתון. מהם הדמעות עוברות בצינורות דקים לשק הדמעות, ומשם בצינור הדמעות אל תוך האף. לכן כשבוכים, גם האף “נוזל”.

עין דומעת היא תוצאה של חוסר איזון בין שני הצדדים של המערכת הזו: יותר מדי דמעות נכנסות, או פחות מדי דמעות יוצאות.

הסיבה הראשונה: העין מגורה ומייצרת יותר דמעות

כשפני העין מגורים, העין מגיבה בהצפה של דמעות כדי לשטוף את הגירוי. זו הסיבה השכיחה ביותר לדמעת, והיא מופיעה לרוב בשתי העיניים. הגורמים העיקריים:

  • יובש בעיניים – נשמע מוזר, אבל זו אחת הסיבות השכיחות ביותר לעיניים דומעות. שכבת הדמעות הרגילה לא יציבה, העין מתייבשת ומגיבה בדמעות מימיות שלא מחזיקות מעמד. הדמעת מחמירה לרוב מול מסך, במזגן, ברוח ובקריאה.
  • דלקת עפעפיים – בלפריטיס ובעיות בבלוטות שבשולי העפעף פוגעות בשכבה השמנונית של הדמעות, ומכאן צריבה, עפעפיים אדומים בשוליים ודמעת.
  • אלרגיה – גירוד בשתי העיניים, אודם ודמעת, לעיתים עם נזלת ועיטושים. על כך באלרגיה בעיניים.
  • גוף זר או שריטה – גרגר, ריס או שריטה בקרנית גורמים לדמעת חזקה בעין אחת, עם תחושת “משהו בעין” וכאב.
  • ריסים שפונים פנימה או עפעף שמתהפך פנימה ומשפשף את פני העין.
  • דלקת לחמית – עין אדומה עם הפרשה, לרוב ויראלית.
  • רוח, קור ועשן – דמעת בחוץ ביום קר וסוער היא תגובה רגילה של העין, ולא סימן למחלה.

הסיבה השנייה: הדמעות לא מתנקזות

כאן העין מייצרת כמות רגילה של דמעות, אבל הדרך החוצה חסומה או לא יעילה. הדמעות מצטברות בשולי העפעף התחתון וזולגות על הלחי, גם בתוך הבית ובלי שום גירוי, ולעיתים קרובות בעין אחת יותר מבשנייה. הסיבות העיקריות:

  • שינוי במיקום העפעף התחתון – עם הגיל העפעף התחתון יכול להתרפות ולהתרחק מהעין, כך שפתח הניקוז כבר לא “טובל” בדמעות. גם עפעף שמתהפך החוצה או פנימה משבש את הניקוז.
  • היצרות של פתח הניקוז – הפתח הזעיר בזווית הפנימית נעשה צר מדי, לעיתים על רקע דלקת עפעפיים כרונית.
  • חסימה של צינור הדמעות – שכיחה יותר עם הגיל. סימן אופייני הוא הפרשה דביקה או ריר שיוצא מהזווית הפנימית, במיוחד בבוקר או כשלוחצים על האזור שליד האף.
  • חולשה של עצב הפנים – למשל בשיתוק בל, כשהעפעפיים לא נסגרים היטב והמצמוץ לא “שואב” את הדמעות.
  • גורמים נוספים – חבלה באזור האף והעין, ניתוחים קודמים באף ובסינוסים, ותרופות מסוימות, כולל חלק מהטיפולים במחלת הסרטן.

מה אפשר לעשות בבית

כשהדמעת קלה, בשתי העיניים ובלי כאב, כמה צעדים פשוטים עוזרים לא פעם:

  • טיפות לחות ללא חומר משמר – דווקא כשהעין דומעת. אם הדמעת נובעת מיובש, שכבת דמעות יציבה מפחיתה את הגירוי ואת ההצפה.
  • קומפרסים חמים וניקוי עדין של שולי העפעפיים – כשיש דלקת עפעפיים או בלוטות סתומות.
  • הגנה מרוח – משקפי שמש בחוץ, והרחקת זרם המזגן מהפנים.
  • לא לשפשף – שפשוף מגביר את הגירוי ואת הדמעת, במיוחד באלרגיה.
  • לא להשתמש בטיפות “מלבינות” ולא בטיפות אנטיביוטיות או סטרואידים בלי בדיקה – הן לא מטפלות בסיבה, וחלקן עלולות להזיק.

אם הדמעת לא משתפרת אחרי שבועיים-שלושה, אם היא בעין אחת בלבד, או אם היא מפריעה לקרוא, לנהוג או לעבוד – כדאי להיבדק.

מה בודקים במרפאה

הבדיקה מתחילה בשאלות: האם הדמעת בעין אחת או בשתיהן, האם היא מחמירה ברוח או גם בבית, האם יש הפרשה, גירוד או צריבה. אחר כך, במיקרוסקופ (מנורת סדק), רופא העיניים בודק:

  • את שכבת הדמעות ואת פני הקרנית, כולל סימני יובש ושריטות;
  • את שולי העפעפיים, הריסים ובלוטות העפעף;
  • את מיקום העפעפיים ואת פתחי הניקוז בזווית הפנימית.

כשיש חשד לבעיית ניקוז, אפשר לטפטף לעין צבע צהוב (פלואורסצאין) ולבדוק אחרי כמה דקות אם הוא התנקז או נשאר בעין. בדיקה נוספת היא שטיפה עדינה של דרכי הדמעות בתמיסת מלח דרך פתח הניקוז: כשהמערכת פתוחה, המטופל מרגיש את הנוזל באף או בגרון. לפי הממצאים, לעיתים צריך גם בדיקת אף אצל רופא אף-אוזן-גרון או בדיקת הדמיה.

טיפול לפי הסיבה

הטיפול תלוי במה שהבדיקה מצאה:

  • גירוי של פני העין – טיפול ביובש ובדלקת העפעפיים, טיפות לאלרגיה כשזו הסיבה, הוצאת ריס או גוף זר. ברוב המקרים הדמעת פוחתת כשפני העין נרגעים.
  • בעיה במיקום העפעף – ניתוח קטן שמחזיר את העפעף למקומו.
  • חסימה של צינור הדמעות – כשהחסימה גורמת לדמעת מטרידה או לזיהומים חוזרים, הטיפול הוא ניתוח שיוצר מעבר חדש מהשק אל תוך האף (DCR). הניתוח נעשה דרך חתך קטן בעור או דרך האף, בידי מנתחים שמתמחים בעפעפיים ובדרכי הדמעות, לעיתים יחד עם רופא אף-אוזן-גרון.

ניתוחי עפעפיים ודרכי דמעות אינם מתבצעים במרפאה של פרופ’ מימוני. כשהבדיקה מראה שהבעיה היא בניקוז, מפנים למנתח שמתמחה בתחום.

דמעת אצל תינוקות

תינוק שעין אחת שלו דומעת מהשבועות הראשונים, עם ריסים דביקים בבוקר אבל עין לבנה ושקטה, סובל לרוב מחסימה מולדת של צינור הדמעות: קרום דק בקצה הצינור, בתוך האף, עוד לא נפתח. זה מצב שכיח, וברוב המקרים הוא חולף מעצמו עד גיל שנה. רופא העיניים או רופא הילדים יכולים להדגים עיסוי עדין של האזור שבין העין לאף. כשהחסימה נמשכת, שוקלים פתיחה של הצינור בעזרת צנתר דק.

מצבים אצל תינוק עם עין דומעת שמחייבים בדיקה דחופה:

  • רגישות לאור, עצימת עיניים מול אור או עיניים שנראות גדולות מהרגיל, או קרנית עכורה – סימנים שעלולים להצביע על גלאוקומה מולדת;
  • אודם ונפיחות בזווית הפנימית של העין;
  • תינוק בחודש הראשון לחייו עם עין אדומה ומפרישה.

מתי לפנות לבדיקה דחופה

דמעת לבדה כמעט אף פעם אינה מצב חירום. היא כן מחייבת בדיקה באותו יום כשיש איתה:

  • נפיחות אדומה וכואבת בזווית הפנימית של העין, ליד האף – סימן לזיהום של שק הדמעות, שמחייב טיפול מהיר;
  • כאב חזק בעין, עין אדומה וכואבת או רגישות חזקה לאור;
  • ירידה בראייה;
  • פגיעה בעין או התזה של חומר – שוטפים מיד במים ופונים.

דמעות עם דם, או גוש שמורגש ליד הזווית הפנימית של העין, מצדיקים בדיקה בהקדם. על ההבדל בין מצבים שמחייבים מיון, בדיקה באותו יום או תור רגיל – ברופא עיניים דחוף. ואם העין גם אדומה, שווה לקרוא את עיניים אדומות.

מתי להיבדק אצל פרופ’ מייקל מימוני

פרופ’ מייקל מימוני, מנהל יחידת הקרנית ברמב”ם, מקבל במרפאות בהרצליה פיתוח ובחיפה מטופלים עם דמעת שנובעת מפני העין – יובש, דלקת עפעפיים, אלרגיה, בעיות בקרנית וריסים שמשפשפים את העין. הבדיקה מבהירה אם הבעיה היא עודף דמעות או ניקוז לא תקין, ומה הצעד הבא – טיפול במרפאה או הפניה למנתח עפעפיים ודרכי דמעות. כדאי לקבוע בדיקה כשהדמעת נמשכת יותר משבועיים-שלושה, כשהיא בעין אחת, כשיש הפרשה חוזרת מהזווית הפנימית, או כשהיא מפריעה בשגרה. ליצירת קשר ותיאום בדיקה.

המידע בעמוד זה כללי ואינו תחליף לבדיקה ולייעוץ רפואי אישי. אבחון וקביעת הטיפול נעשים רק לאחר בדיקת עיניים מלאה. בנפיחות אדומה וכואבת ליד הזווית הפנימית של העין, בכאב חזק או בירידה בראייה – יש לפנות לבדיקה באותו יום.

שאלות נפוצות

למה העיניים שלי דומעות אם הן בעצם יבשות?

כששכבת הדמעות הרגילה לא יציבה, פני העין מתייבשים ומתגרים, והעין מגיבה בהצפה של דמעות 'חירום' מימיות. הדמעות האלה לא מחזיקות מעמד על פני העין, ולכן היובש נשאר והדמעת ממשיכה. במצב כזה דווקא טיפות לחות וטיפול בדלקת העפעפיים מפחיתים את הדמעת.

איך יודעים אם צינור הדמעות חסום?

רמזים לחסימה הם דמעות שזולגות על הלחי גם בבית, בלי רוח או גירוי, בעיקר בעין אחת, ולעיתים הפרשה דביקה או ריר שיוצא מהזווית הפנימית של העין. האבחנה נעשית בבדיקה: רופא העיניים בודק את מיקום העפעפיים ואת פתחי הניקוז, ולעיתים מטפטף צבע ובודק אם הוא מתנקז, או שוטף את דרכי הדמעות בתמיסת מלח.

תינוק עם עין דומעת – האם זה מסוכן?

ברוב המקרים מדובר בצינור דמעות שעוד לא נפתח עד הסוף, מצב שכיח שחולף מעצמו ברוב המקרים עד גיל שנה. העין עצמה לבנה והתינוק נראה רגיל. צריך בדיקה דחופה אם התינוק רגיש לאור, אם העין או הקרנית נראות גדולות או עכורות, אם יש אודם ונפיחות בזווית הפנימית, או אם תינוק בחודש הראשון לחייו מפתח עין אדומה עם הפרשה.

מתי עין דומעת דורשת פנייה דחופה?

כשיש נפיחות אדומה וכואבת בזווית הפנימית של העין ליד האף, כאב חזק בעין, ירידה בראייה, עין אדומה וכואבת, או דמעת אחרי פגיעה או התזה של חומר. דמעות עם דם או גוש ליד הזווית הפנימית מצדיקים בדיקה בהקדם. דמעת ותיקה בלי סימנים כאלה מתאימה לתור רגיל אצל רופא עיניים.